החלטה בתיק רע"א 5622/05

1.        המנוחה, יהודית גרשט היתה בעלת דירת המגורים נשוא תובענה המתבררת בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (להלן: הנכס). בית המשפט (כב' השופט נ' ישעיה) סירב לבקשה ליתן צו מניעה זמני שיאסור על הבנק למסחר בע"מ (בפירוק) ועל כונס הנכסים לממש משכנתא הרשומה לטובת הבנק על הנכס בשלמותו עד להכרעה בתובענה. על סירובו זה הוגשה בקשת רשות הערעור.

2.        ליהודית גרשט ז"ל היו שני בנים: יחזקאל וזאב. זאב גרשט ז"ל נפטר אף הוא. המבקשות הן יורשותיו. הן ירשו את הזכויות לגבי מחצית הנכס. יחזקאל ירש אף הוא מחצית מהנכס. המשכנתא שנרשמה בימי חייה של יהודית - נרשמה להבטחת חובותיו של יחזקאל לבנק.

3.        המבקשות מתגוררות בדירה סמוכה לנכס. את הנכס הן משכירות. בתצהיר התומך בבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי טענו כי הן מייעדות את הנכס לשימושן האישי בהיותו צמוד לדירתן.

4.        המבקשות הגישו תובענה בה ביקשו להצהיר על ביטול המשכנתא. אין צורך להיכנס לפרטי הטענות. בפתח בקשת רשות הערעור ציינו המבקשות כי בבקשה זו מצמצמות הן את טענותיהן לטענה כי המנוחה (יהודית גרשט) היתה "ערב יחיד" כמשמעות מונח זה בחוק הערבות, תשכ"ז-1967, וכי ערבותה פקעה בשל כך שהבנק לא עמד בדרישות החוק כלפי ערב יחיד. בית המשפט המחוזי לא התייחס לטענה זו בהחלטתו.

5.        השאלה של החלת דיני הערב היחיד על מי שמישכן נכס להבטחת חיובו של אחר נדונה בע"א 6899/97 פייבושביץ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נז (1) 364 והושארה, באותו עניין, בצריך עיון.

6.        לצורך החלטתי זו אצא מן ההנחה, וזוהי הנחה בלבד, שהמבקשות צודקות בטענתן ויש לראות את יהודית גרשט המנוחה כ"ערב יחיד". ואולם, גם בהנחה זו דין בקשת רשות הערעור להידחות, מטעמים של מאזן הנוחות.

7.        בית המשפט המחוזי ציין כי הנזק שייגרם למבקשות, אם יזכו בסופו של יום בתביעתן הוא נזק כספי בלבד. המבקשות טוענות כי לא כך הוא: מדובר בנכס בסמוך לדירת מגוריהן, ואולם: המבקשות הן בעלות הזכות במחצית הנכס בלבד; ומחציתו האחרת נמצאת בבעלות החייב. אין המדובר איפוא בנכס אותו יכולות המבקשות, על דעת עצמן לייעד למגוריהן. אין בכוחן של המבקשות למנוע את מכירת מחצית הנכס. בנסיבות אלה מאזן הנוחות נוטה לטובת הבנק. יש להדגיש כי אין המדובר בדירת המגורים של המבקשות.

8.        לעניין מאזן הנוחות טענו המבקשות טענה נוספת: בית המשפט שגה בהתעלמו מכך שהבנק נמצא בהליכי פירוק וכי אם לא יינתן צו מניעה והנכס ימכר ובסוף התביעה הבנק יחויב להשיב את תמורתו תעמודנה המבקשות בפני שוקת שבורה. כל שיוכלו לעשות הוא להגיש תביעת חוב ללא סיכוי לקבל את כספן. לטענה זו יש תשובה  בתגובת המשיבים (סעיף 27). המנהלים המיוחדים מוכנים גם לתת התחייבות מטעמם לפיה אם יזכו המבקשות בתביעתן יועברו לידיהן הכספים שיתקבלו ממימוש חלקן בנכס לאחר פרעון המסים וההוצאות הכרוכות במכירה.

9.        סוף דבר: הבקשה נדחית. שכ"ט עו"ד מותנה בתוצאות בסך 15,000 ש"ח.

           ניתנה היום, כ"ה באב תשס"ה (30.8.2005).

                                                                                                      ש ו פ ט ת 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /אמ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: